מי שמכשיר צוותי טראומה בוחר כמה קרוב לשדה הקרב לבנות את האימון. השאלה היא אם סביבה ריאליסטית וסוחפת במיוחד משפרת ביצועים של יחידים ושל הצוות כולו. החוקרים בדקו זאת בצוותים כירורגיים של חיל הים ושל הצבא האמריקאי. הבדיקה נעשתה בשישה ימי אימון בסימולציה.

מהמחקר
עיצוב ומשתתפים: שישה צוותים רב-תחומיים, צוותי ניתוח של חיל הים וצוותי ניתוח קדמיים של צבא ארצות הברית, עברו אימון סימולציה בן שישה ימים (בסך הכול 99 הערכות). האימון השתמש באפקטים מתעשיית הקולנוע ובמגלמי תפקידים שלבשו מדמה ניתוח לביש (Human Worn Surgical Simulator, או Cut Suit). הצוותים טיפלו בתרחישי טראומה קרביים מהירים שדרשו התערבויות מורכבות רבות וקבלת החלטות.
הגדרות: סביבה היפר-ריאליסטית הוגדרה כסביבה עם נאמנות גבוהה בשחזור תנאי שדה קרב, כך שהמשתתפים משעים את חוסר האמון, שוקעים בה, ובסופו של דבר מורגלים ללחץ באופן שאפשר למדוד פיזיולוגית. נמדדו ביצועים בתרחיש, ציוני מבחן כתוב, סקרים פסיכומטריים לאורך זמן וסמנים פיזיולוגיים ברוק (קורטיזול ואמילאז).
תוצאות, אותו תרחיש ביום 1 לעומת יום 6:
- זמן החייאה: 24 דקות לעומת 14 דקות.
- טעויות קריטיות: 5 לעומת 1.
- ציוני מבחן כתוב: שיפור ממוצע של 21% (רופאים 11%, אחיות רשומות 25%, חובשים 26%).
בסקרים נמצאו עליות מובהקות סטטיסטית במוכנות היחידה (17%), במוכנות הקרבית (12%), באיכות המנהיגות (7%), בלכידות האנכית (7%), בלכידות היחידה (5%) ובתקשורת הצוות (3%). בניתוח הקורטיזול והאמילאז נמצאה תגובה מסתגלת לסביבה הריאליסטית וירידה בלחץ הצוותי הכולל בזמן הערכות הביצועים.
מה זה אומר לנו
החוקרים מסיקים שאימון סימולציה היפר-ריאליסטי וסוחף שיפר ביצועים בין חברי הצוות הרב-תחומי. לדבריהם, תרחישים כאלה יכולים לשמש בסיס לשיפור אימון טראומה צבאי ואזרחי.
ההשוואה בין יום 1 ליום 6 נעשתה על אותו תרחיש שהוצג בשני המועדים.
בהקשר הישראלי
המחקר נערך בצוותים של חיל הים ושל הצבא של ארצות הברית, וה-abstract אינו מזכיר את צה"ל. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.
מבוסס על: Hyper-realistic and immersive surgical simulation training environment will improve team performance, Trauma Surgery & Acute Care Open, 2020.