<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>מרכז ידע - Extreme Simulations</title>
	<atom:link href="https://extremesimulations.co.il/category/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%99%d7%93%d7%a2/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://extremesimulations.co.il</link>
	<description></description>
	<lastBuildDate>Sat, 14 Nov 2026 15:53:58 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.1.5</generator>
	<item>
		<title>שירות רפואת חירום מוטס באיטליה: אילו נתונים משדה האירוע קשורים לתמותה בבית החולים</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/hems-friuli-trauma-mortality/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/hems-friuli-trauma-mortality/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:32 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<category><![CDATA[רפואת חירום אזרחית]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=882</guid>

					<description><![CDATA[נתונים על תמותה בבית החולים של פצועי טראומה שטופלו על ידי שירותי רפואת חירום מוטסים (HEMS) באיטליה מועטים. מחקר רטרוספקטיבי מאזור פריולי-ונציה ג&#x27;וליה בחן אילו גורמים מהשטח קשורים למוות.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>נתונים על תמותה בבית החולים של פצועי טראומה שטופלו על ידי שירותי <a href="https://extremesimulations.co.il/רפואת-חירום-מוטסת/">רפואת חירום מוטסת</a> (HEMS) באיטליה מועטים. מחקר רטרוספקטיבי מאזור פריולי-ונציה ג&#x27;וליה בחן אילו גורמים מהשטח קשורים למוות.</p>
<figure class="wp-block-image"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/hems-friuli-illustration.jpg" alt="איור: מסוק חילוץ מעל הרים ועיירה עם קו דופק" /><figcaption>איור: איור להמחשה בלבד, נוצר בבינה מלאכותית.</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>החוקרים כללו פצועי טראומה שטופלו על ידי שירות רפואת החירום המוטס של האזור והועברו לבית חולים, ישירות במסוק או אחרי המשך פינוי באמבולנס, בין 2018 ל-2023. התוצא הראשי היה תמותה בבית החולים.</p>
<p>במאגר היו 3,357 רשומות טראומה. 205 מקרי מוות טרום-אשפוזיים הוצאו מניתוח התמותה בבית החולים, ונותרו 3,152 מטופלים שהועברו. נתוני תוצא היו זמינים ל-3,143 מהם, ו-107 נפטרו בבית החולים (3.4%).</p>
<p>במודל הראשי, המבוסס על <a href="https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK557496/">ציון RTS (Revised Trauma Score)</a>, נקשרו לתמותה גיל מבוגר יותר, ציון RTS נמוך יותר, אינטובציה ופעולות החייאה בשטח. בהשוואה לציון RTS של 7 ומעלה, יחס הסיכויים המתוקן היה 2.36 לציון 4 ומעלה ומתחת ל-7 (רווח סמך 1.11 עד 5.50) ו-5.19 לציון מתחת ל-4 (רווח סמך 1.64 עד 17.04). לכל שנת גיל נוספת יחס הסיכויים היה 1.03. ניתוח של ציון RTS כרצף הניב תוצאה תואמת: יחס סיכויים של 0.68 לכל נקודה נוספת בציון.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מציינים שיש לפרש אינטובציה והחייאה בשטח בעיקר כסמנים של פגיעה פיזיולוגית קשה, ולא כגורמים שגרמו למוות. כלומר, הקשר הסטטיסטי אינו אומר שהפעולות עצמן מסוכנות.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר נערך באזור אחד באיטליה ולא עסק במערך הפינוי הישראלי או בפרוטוקולים של צה&quot;ל. ההחלטות על אינטובציה והחייאה בשטח מתבססות על הנחיות הטיפול הרשמיות ועל תחום הסמכות של כל מדרג טיפול, ולא על מחקר יחיד.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1007/s00068-026-03346-7">Prehospital severity and in-hospital mortality in trauma patients managed by the Friuli-Venezia Giulia helicopter emergency medical service: a 6-year retrospective cohort study</a>, European Journal of Trauma and Emergency Surgery, 2026.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/hems-friuli-trauma-mortality/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>טראומה קשה בדרום קוריאה: מה השתנה בין 2016 ל-2024 ומה קשור לתמותה</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/severe-trauma-south-korea-registry/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/severe-trauma-south-korea-registry/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:32 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<category><![CDATA[רפואת חירום אזרחית]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=878</guid>

					<description><![CDATA[טראומה קשה היא אחת מסיבות המוות המובילות בעולם, אבל נתונים עדכניים על מגמות לפי מנגנון פציעה ועל הגורמים לתמותה בבית החולים מוגבלים. מחקר רישום ארצי מדרום קוריאה בחן את הנושא.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>טראומה קשה היא אחת מסיבות המוות המובילות בעולם, אבל נתונים עדכניים על מגמות לפי מנגנון פציעה ועל הגורמים לתמותה בבית החולים מוגבלים. מחקר רישום ארצי מדרום קוריאה בחן את הנושא.</p>
<figure class="wp-block-image"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/korea-registry-illustration.jpg" alt="איור: אמבולנס ובית חולים עם חצי מגמה על מפה" /><figcaption>איור: איור להמחשה בלבד, נוצר בבינה מלאכותית.</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>החוקרים ניתחו רישום ארצי של טראומה קשה בין 2016 ל-2024. טראומה קשה הוגדרה כציון חומרת פציעה (ISS) של 16 ומעלה. נכללו 73,232 מטופלים, ו-44.9% מהם עברו דום לב עוד לפני הגעה לבית החולים.</p>
<p>תמותת המטופלים בבית החולים הייתה 58.2% בסך הכול: 26.0% בקרב מי שלא עברו דום לב טרום-אשפוזי, ו-97.7% בקרב מי שעברו.</p>
<p>פציעות הקשורות בתחבורה היו השכיחות ביותר (53.5%), ואחריהן נפילות והחלקות (38.2%). לאורך התקופה ירדו פציעות התחבורה הקשות ב-3.6% בשנה (יחס שיעורי היארעות 0.964), ואילו נפילות והחלקות עלו ב-3.7% בשנה (יחס 1.037).</p>
<p>בקרב מטופלים ללא דום לב טרום-אשפוזי, המנבאים העצמאיים החזקים ביותר לתמותה היו ציון ISS גבוה (טווח 25 עד 40: יחס סיכויים מתוקן 3.45; טווח 41 עד 75: 6.12) וגיל 65 ומעלה (2.87). גם מין זכר, פציעה לא מכוונת, קבלה במחלקה לרפואה דחופה ברמה נמוכה יותר ונפילה או החלקה כמנגנון פציעה נקשרו לתמותה גבוהה יותר.</p>
<p>בקרב מטופלים עם דום לב טרום-אשפוזי, גורמי מערך הטראומה הרגילים איבדו את כוח הניבוי. הגורם העצמאי החזק ביותר היה פגיעה עצמית (יחס סיכויים מתוקן 2.14). מין נקבה ופציעה באזור לא מטרופוליני נקשרו אף הם לתמותה גבוהה יותר.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>התמונה האפידמיולוגית משתנה: פציעות תחבורה יורדות ונפילות עולות. החוקרים מסיקים שמניעה של נפילות והחלקות צריכה להפוך לעדיפות של בריאות הציבור.</p>
<p>הנתון הבולט הוא התמותה הכמעט מוחלטת בקרב מי שעברו דום לב טרום-אשפוזי. במצב כזה, לפי החוקרים, מניעה ראשונית, כולל מניעת התאבדויות ותוכניות מודעות לפציעות, עשויה להוביל לירידה גדולה יותר בתמותה מטראומה קשה מאשר פיתוח מערך הטראומה לבדו.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר נערך בדרום קוריאה ולא בדק אוכלוסייה או מערך טראומה ישראליים, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו ישירות על ישראל.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1097/MD.0000000000050983">Incidence and mortality of severe trauma in South Korea: A nationwide registry-based cohort study, 2016 to 2024</a>, Medicine (Baltimore), 2026.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/severe-trauma-south-korea-registry/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האם אפשר לזהות בשטח אצל מי חגורת אגן מתאימה מכנית?</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/pelvic-binder-prehospital-variables/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/pelvic-binder-prehospital-variables/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:32 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[טיפול בפצוע טראומה (X-CARE)]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=872</guid>

					<description><![CDATA[חגורת אגן היא כלי מהיר וזול לייצוב מוקדם כשחשודים בשבר באגן. השאלה שהחוקרים בדקו פשוטה: האם הנתונים שזמינים לצוות בשטח מספיקים כדי לדעת מראש אצל מי החגורה מתאימה מכנית.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>חגורת אגן היא כלי מהיר וזול לייצוב מוקדם כשחשודים בשבר באגן. השאלה שהחוקרים בדקו פשוטה: האם הנתונים שזמינים לצוות בשטח מספיקים כדי לדעת מראש אצל מי החגורה מתאימה מכנית.</p>
<figure class="wp-block-image"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/pelvic-binder-trauma-team-illustration.jpg" alt="איור: צוות טראומה סביב מטופל בתרחיש סימולציה" /><figcaption>איור: איור להמחשה בלבד, נוצר בבינה מלאכותית.</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>החוקרים סקרו מטופלים בוגרים עם שבר אגן שהצריכו הפעלת צוות טראומה במרכז טראומה שלישוני, בין 2020 ל-2023. ארבעה אורתופדים בכירים עברו על ההדמיות וסיווגו אם הנחת חגורה הייתה מועילה מבחינה מכנית, ניטרלית או עלולה להיות לא רצויה מבחינה מכנית.</p>
<p>בסך הכול נכללו 298 מטופלים. הנחת חגורה הייתה מועילה מבחינה מכנית ב-17% מהמקרים (50 מטופלים), ניטרלית ב-28% (82) ועלולה להיות לא רצויה מבחינה מכנית ב-56% (166).</p>
<p>החוקרים בדקו האם משתנים מהשטח, כמו לחץ דם נמוך, דופק מהיר, מדד ההלם, ציון חומרת הפציעה (ISS), סולם גלזגו (GCS) ומנגנון הפציעה, מבחינים בין מי שהחגורה מועילה לו לשאר. לכל המשתנים הייתה יכולת הבחנה מוגבלת, ולרוב המשתנים היה שטח מתחת לעקומה (AUC) נמוך מ-0.60. הביצוע הטוב ביותר היה של ISS, עם AUC של 0.65.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>המסקנה של המחקר היא שמשתנים זמינים בשטח, כמו חוסר יציבות המודינמית, דפוס פגיעות נלווה ומנגנון, אינם מספיקים כדי לזהות באופן אמין את מי שמבנה השבר שלו מתאים לחגורה. המחקר נערך על מטופלים עם שבר אגן שאושר בהדמיית CT, ולכן הממצאים אינם חלים בהכרח על כל חשד לשבר.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר לא עסק בפרוטוקולים של צה&quot;ל או בהנחיות ישראליות. השאלה מתי להניח חגורת אגן, ומי מוסמך לכך, נקבעת בהנחיות הרשמיות ולא במחקר יחיד.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1177/00031348261494137">Prehospital Variables Do Not Reliably Identify Pelvic Fracture Morphologies Amenable to Pelvic Binder Application</a>, The American Surgeon, 2026.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/pelvic-binder-prehospital-variables/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מסמך מינון ילדים אחיד בטיפול טרום-אשפוזי: טעויות מינון בסימולציה, מישיגן</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/pediatric-dosing-errors-paramedics-simulation/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/pediatric-dosing-errors-paramedics-simulation/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:31 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<category><![CDATA[רפואת חירום אזרחית]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=905</guid>

					<description><![CDATA[טעויות מינון שכיחות בטיפול טרום-אשפוזי בילדים. מישיגן הנהיגה מסמך מינון ילדים אחיד (PDR) כדי לצמצם אותן. השאלה היא כמה טעויות נותרות אחרי ההנהגה, כשהצוות מבצע בעצמו את כל שלבי ההכנה והמתן.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>טעויות מינון שכיחות בטיפול טרום-אשפוזי בילדים. מישיגן הנהיגה מסמך מינון ילדים אחיד (PDR) כדי לצמצם אותן. השאלה היא כמה טעויות נותרות אחרי ההנהגה, כשהצוות מבצע בעצמו את כל שלבי ההכנה והמתן.</p>
<figure class="wp-block-image size-large"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/ai-illustration-905.jpg" alt="טעויות מינון תרופתי בסימולציות ילדים של צוותי הצלה במישיגן" /><figcaption>איור: טעויות מינון תרופתי בסימולציות ילדים של צוותי הצלה במישיגן</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: מחקר סימולציה עם ניתוח תיאורי. צוותי הצלה מ-15 גופים ביצעו ארבעה תרחישים מאומתים: תינוק עם פרכוס, תינוק בדום לב, בן 18 חודשים עם כוויה, וילד בן 5 בהלם אנפילקטי. הצוותים השתמשו בציוד הרגיל שלהם וחויבו לבצע את כל שלבי מתן המינון. הושלמו 142 סימולציות. מרבית הצוותים (58.3%) היו בהרכב EMTP/EMTP (Emergency Medical Technician-Paramedic).</p>
<p>הגדרות: ה-PDR כלל מינונים במיליליטרים, משיכת המינון למזרק קטן יותר מתוך מזרק טעון מראש בעזרת סטופקוק, ודילול תרופות מסוימות לריכוזים שונים. שני מעריכים נתנו ציונים לפי צפייה ישירה וסקירת וידאו. טעות הוגדרה לפי סף של 20% הפרש מהמינון המתאים למשקל.</p>
<p>תוצאות:</p>
<p>- דום לב, אפינפרין: 51 מתוך 70 מנות נכונות (72.9%; רווח סמך 95%: 60.9% עד 82.8%); 6 מנות יתר פי עשרה (8.6%); מנת חסר אחת פי עשרה (1.4%).</p>
<p>- פרכוס, בנזודיאזפין: 28 מתוך 50 מנות נכונות (56.0%; רווח סמך 95%: 42.2% עד 69.8%); 6 מתוך 18 <a href="https://extremesimulations.co.il/pediatric-simulation">דילולים שגויים</a> (33.3%) שהובילו לטעויות מינון.</p>
<p>- בסך הכול 31.2% מהמנות היו שגויות (רווח סמך 95%: 25.5% עד 36.6%).</p>
<p>- משקל שגוי הוביל לטעות מינון ב-18 מתוך 142 מקרים (12.7%).</p>
<p>- אוויר שלא זוהה נכנס לעיתים קרובות למזרק ויצר מנות חסר.</p>
<p>- טעויות השמטה: אי-בדיקת סוכר בתרחיש הפרכוס, ואי-מתן אפינפרין ובולוס נוזלים בהלם האנפילקטי.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מסכמים שלמרות הנהגת ה-PDR, <a href="https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK519065/">טעויות מינון</a>, כולל טעויות פי עשרה, עדיין שכיחות. הטעויות התרחשו בדילול ובשימוש בסרט מדידה לפי אורך. לדעתם נדרשות אסטרטגיות נוספות להפחתת טעויות, מעבר ל-PDR, שיתמקדו גם בטעויות השמטה.</p>
<p>המחקר תיאורי ונערך בסימולציה בהקשר של מישיגן.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר נערך בצוותי הצלה במישיגן, וה-abstract אינו מתייחס לצה&quot;ל או למערכת הישראלית. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1080/10903127.2019.1619002">Dosing Errors Made by Paramedics During Pediatric Patient Simulations After Implementation of a State-Wide Pediatric Drug Dosing Reference</a>, Prehospital emergency care, 2020.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/pediatric-dosing-errors-paramedics-simulation/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הכשרה בקריקוטירואידוטומיה כירורגית: מודל חזיר לעומת מדמה דומם, סטודנטים לרפואה</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/cricothyroidotomy-training-swine-vs-manikin/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/cricothyroidotomy-training-swine-vs-manikin/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:31 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[טיפול בפצוע טראומה (X-CARE)]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=901</guid>

					<description><![CDATA[ניסוי אקראי בסטודנטים לרפואה השווה הכשרה בקריקוטירואידוטומיה כירורגית על חזיר להכשרה על מדמה מתקדם. בבחינה על גופות ועל מדמה רובוטי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>מי שמכשיר צוותים בקריקוטירואידוטומיה כירורגית בוחר גם על מה יתרגלו. חסימת נתיב אוויר נותרת סיבת מוות שניתן למנוע בשדה הקרב. זו פרוצדורה נדירה וסיכונית, ולא ידוע מהי דרך ההכשרה האידיאלית בה. האפשרויות הן סימולטורים, גופות או מודלים מבעלי חיים, והשאלה היא אם מדמה מתקדם יכול להחליף רקמה חיה.</p>
<figure class="wp-block-image"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/a32399492-illustration.jpg" alt="איור להמחשה של נושא המאמר" /><figcaption>איור: איור להמחשה בלבד, נוצר בבינה מלאכותית.</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: ניסוי אקראי מבוקר פרוספקטיבי. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות הכשרה. נכללו סטודנטים לרפואה שמעולם לא ביצעו את הפעולה ולא קיבלו עליה הדרכה פורמלית. ההכשרה בקבוצה אחת נעשתה בהדרכה מעשית על חזיר, ובקבוצה השנייה על מדמה ניתוחי דומם מתקדם של Operative Experience Inc.</p>
<p>הגדרות: לאחר ההכשרה נבחנו המשתתפים על גופות אדם ועל מדמה רובוטי מתקדם. הבחינות נוקדו ברשימות תיוג שהותאמו מ-OSATS (הערכה מובנית של מיומנות טכנית) ומ-TCCC (טיפול בנפגע בשדה הקרב). הקבוצות הושוו במבחן Wilcoxon ובמודלים ליניאריים מוכללים. זמן ביסוס נתיב האוויר נמדד מהחתך ועד ניפוח הקאף.</p>
<p>תוצאות:</p>
<p>- נרשמו והוכשרו 48 משתתפים; 30 השלימו את מפגש הבחינה הראשון ו-25 את השני.</p>
<p>- הזמן הממוצע לביסוס נתיב אוויר היה 95 ± 52 שניות.</p>
<p>- הכשרה על חזיר לעומת הכשרה על מדמה: לא נמצאו הבדלים מובהקים באף אחד ממדדי התוצאה בין שתי הקבוצות.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מסיקים שהביצועים שנמדדו לא היו שונים בין מי שהוכשרו על מודל מבעלי חיים לבין מי שהוכשרו על מדמה ברמת נאמנות גבוהה. לדבריהם, לסימולטור מתקדם יש פוטנציאל להחליף רקמה חיה בפעולה זו, ובכך להפחית חששות הנוגעים לזכויות בעלי חיים.</p>
<p>המשתתפים היו סטודנטים לרפואה, והבחינות נערכו על גופות אדם ועל מדמה רובוטי.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>ה-abstract אינו מזכיר את ישראל או את צה&quot;ל. הוא ממקם את הצורך בהקשר של שדה הקרב, והבחינות נוקדו ברשימות שהותאמו מ-TCCC. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1136/tsaco-2019-000431">Comparison of surgical cricothyroidotomy training: a randomized controlled trial of a swine model versus an animated robotic manikin model</a>, Trauma surgery &amp; acute care open, 2020.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/cricothyroidotomy-training-swine-vs-manikin/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>סולם T-NOTECHS וביצועי צוותים באירוע רב-נפגעים בתרגול סימולציה בצה&quot;ל</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/t-notechs-multicasualty-idf-simulation/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/t-notechs-multicasualty-idf-simulation/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:30 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[אירוע רב-נפגעים]]></category>
		<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=917</guid>

					<description><![CDATA[מחקר תצפיתי ב-27 צוותי רפואה של צה"ל בדק את סולם T-NOTECHS בתרחיש סימולציה של אירוע רב-נפגעים. ציוני המיומנויות הלא טכניות היו בקורלציה חיובית עם ציון הביצוע של הצוות.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>מי שמעריך צוותי טיפול טרום-אשפוזי בוחר כלי הערכה. השאלה היא אם סולם למיומנויות לא טכניות, T-NOTECHS, מתאים לתרחישי רב-נפגעים ואם ציוניו קשורים לביצוע הצוות. החוקרים מציינים שזה המחקר הראשון שבוחן מיומנויות לא טכניות בטיפול טרום-אשפוזי באירוע רב-נפגעים.</p>
<figure class="wp-block-image size-large"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/ai-illustration-917.jpg" alt="מיומנויות לא טכניות וביצועי צוותים באירוע רב-נפגעים בסימולציה" /><figcaption>איור: מיומנויות לא טכניות וביצועי צוותים באירוע רב-נפגעים בסימולציה</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: זהו מחקר תצפיתי בצוותים רפואיים צבאיים עם הכשרת Military Trauma Life Support של צה&quot;ל (IDF). הצוותים נבחרו מתוך מאגר נותני טיפול מוסמכים בתמיכת חיים מתקדמת (ALS). התרגול נערך במתקן ייעודי הדומה לשטח, עם הקלטות וידאו. כל צוות עבר תרחיש רב-נפגעים אחד. שני מדריכים העריכו אותו ברשימת תיוג של 37 פריטים. נכללו 27 צוותים, 28% בהובלת רופאים ו-72% בהובלת פרמדיקים.</p>
<p>הגדרות: ציוני T-NOTECHS נותחו במודלי רגרסיה כדי לחזות את ציון הביצוע בסימולציה.</p>
<p>התוצאות:</p>
<p>- ההסכמה בין המעריכים, בביצוע ובציוני T-NOTECHS, הייתה טובה.</p>
<p>- קורלציה חיובית בין ציון T-NOTECHS כולל לציון הביצוע: R = 0.546 (p &lt; 0.001).</p>
<p>- תחום הערכה וקבלת החלטות וציון הביצוע: R = 0.535 (p &lt; 0.001), הקורלציה הגבוהה ביותר מבין התחומים.</p>
<p>- תחום תקשורת ואינטראקציה הסביר חלק ייחודי מהשונות: β = 0.406 (p = 0.047).</p>
<p>- כל תחום בסולם היה בקורלציה עם ציון הביצוע. תחום שיתוף פעולה וניהול משאבים הראה את הקורלציה הנמוכה ביותר עם פריטי הרשימה.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>לדברי החוקרים, T-NOTECHS מהימן בחיזוי ביצועי צוותי טראומה טרום-אשפוזיים בתרחישי רב-נפגעים. לדבריהם, מיומנויות לא טכניות, בעיקר תקשורת ואינטראקציה והערכה וקבלת החלטות, ממלאות תפקיד חשוב. לדברי החוקרים, יש חשיבות לאימון במיומנויות האלה.</p>
<p>הממצאים הם מתאם בין ציונים, במחקר תצפיתי עם תרחיש יחיד לכל צוות; המחקר לא בדק את השפעת האימון.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר נערך בצוותים רפואיים צבאיים של צה&quot;ל, בתרגול סימולציה במתקן ייעודי. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1097/TA.0000000000004417">Mastering multicasualty trauma care with the Trauma Non-technical Skills Scale</a>, The journal of trauma and acute care surgery, 2024.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/t-notechs-multicasualty-idf-simulation/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אימון צוותי פינוי בחיל הים האמריקאי: ביצועים בתרחיש סימולציה אחד של העברה בין מתקנים</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/navy-en-route-care-simulation/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/navy-en-route-care-simulation/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:30 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=913</guid>

					<description><![CDATA[מחקר תצפיתי ב-84 נותני טיפול של חיל הים האמריקאי בחן ביצועים בתרחיש סימולציה של העברה בין מתקנים. פחות מ-2% ביצעו כראוי את כל הפעולות הקריטיות.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>בחיל הים האמריקאי אין דוקטרינה שקובעת מי מבצע פינוי, ואין דרישה לאימון אחיד. לכן נבדק מה נותני טיפול מכמה תפקידים עושים בפועל בתרחיש העברה בין מתקנים רפואיים. הנתונים נאספו בסימולציה, כדי לקבל מפגש סטנדרטי עם מטופל.</p>
<figure class="wp-block-image"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/a29547887-illustration.jpg" alt="איור להמחשה של נושא המאמר" /><figcaption>איור: איור להמחשה בלבד, נוצר בבינה מלאכותית.</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: זהו מחקר תצפיתי רב-מרכזי, עם תרחיש סימולציה מציאותי אחד של טיפול בזמן העברה בין מתקנים. השתתפו 84 נותני טיפול: טכנאים רפואיים של חיפוש והצלה (SMT), אחיות בטיפול בזמן פינוי (ERC RN) ורופאים. מעריכים בעלי ניסיון בפינוי צבאי, שלא ידעו מה הרקע וההכשרה של כל משתתף, דירגו את הביצועים. ההסכמה בין המעריכים נבדקה במדד קאפה של כהן.</p>
<p>הגדרות: פעולות קריטיות הן פעולות מצילות חיים.</p>
<p>התוצאות בפעולות הקריטיות:</p>
<p>- חוסם עורקים: 64%; מוצרי דם: 46%; דקומפרסיה במחט: 51%; דוח מסירה מלא: 48%.</p>
<p>- משתתף אחד בלבד ביצע את כל הפעולות הקריטיות.</p>
<p>התוצאות בפעולות המשניות:</p>
<p>- משכך כאבים כראוי: 24%; חיזוק חבישת אתר הקטיעה: 44%.</p>
<p>יותר מ-98% מהמשתתפים לא ביצעו כראוי את כל הפעולות הקריטיות.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מסיקים שיש חוסרים חמורים במיומנויות בקרב כל סוגי נותני הטיפול של חיל הים בפינוי. לדבריהם, בתרחיש אמיתי של הובלת פצוע קרבי כשל כזה עלול לגרום למוות שניתן היה למנוע. הם מוסיפים שניתן להשתמש בנתונים כדי לשפר את האימון של נותני הטיפול האלה.</p>
<p>הביצועים נמדדו בתרחיש סימולציה אחד, במחקר תצפיתי, בלי השוואה בין שיטות אימון.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר נערך בחיל הים האמריקאי. ה-abstract אינו מזכיר את צה&quot;ל. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1093/milmed/usx129">An Evaluation of Navy En Route Care Training Using a High-Fidelity Medical Simulation Scenario of Interfacility Patient Transport</a>, Military medicine, 2018.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/navy-en-route-care-simulation/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>דיון תכנון של 4 דקות לפני תרחיש טיפול נמרץ מדומה: זוגות מתמחים בהרדמה ובטיפול נמרץ</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/team-planning-discussion-simulation/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/team-planning-discussion-simulation/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:30 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=909</guid>

					<description><![CDATA[ניסוי סימולציה אקראי ב-44 זוגות מתמחים בהרדמה ובטיפול נמרץ בדק דיון תכנון של 4 דקות לפני תרחיש קריטי. הזוגות שתכננו קיבלו ציוני ביצוע קליני ו-CRM גבוהים יותר.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>מי שמכשיר צוותים בוחר גם מה יקרה ברגעים שלפני תחילת הטיפול. תכנון לפני טיפול חירום במצב קריטי עשוי לשפר את הכנת הצוות. השאלה היא אם דיון תכנון קצר משפר את ביצועי הצוות בתרחיש טיפול נמרץ מדומה, ובמחיר של 4 דקות בלבד.</p>
<figure class="wp-block-image size-large"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/ai-illustration-909.jpg" alt="דיון תכנון קצר של 4 דקות לפני תרחיש קריטי: ניסוי סימולציה אקראי" /><figcaption>איור: דיון תכנון קצר של 4 דקות לפני תרחיש קריטי: ניסוי סימולציה אקראי</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: ניסוי <a href="https://extremesimulations.co.il/סימולציה-רפואית/">סימולציה רפואית</a> אקראי מבוקר. 44 זוגות של מתמחים בהרדמה ובטיפול נמרץ חולקו אקראית לקבוצת התערבות או לקבוצת ביקורת, לפני תרחיש סימולציה סטנדרטי. נעשה שימוש ב-12 תרחישים שונים. החלוקה נעשתה בריבוד לפי שנת התמחות ותרחיש, ומנחה שולב בתוך התרחיש. בקבוצת ההתערבות הזוגות קיבלו תדריך בעל פה ואחריו דיון תכנון של 4 דקות לפני תחילת הסימולציה. שני זוגות הוצאו מהניתוח מסיבות טכניות.</p>
<p>הגדרות: המדד הראשי היה ביצוע קליני בציון 0 עד 100, מפי שני מעריכים עצמאיים שלא ידעו לאיזו קבוצה הזוג משויך. ההערכה נעשתה לפי הקלטות וידאו ורשימות תיוג ייעודיות לתרחיש. נבדקו גם <a href="https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK560566/">ניהול משאבי משבר (CRM)</a> ותגובת הלחץ, באמצעות יחס ההערכה הקוגניטיבית.</p>
<p>תוצאות, קבוצת התערבות לעומת ביקורת:</p>
<p>- ביצוע קליני: ממוצע 51 נקודות (סטיית תקן 9) לעומת 46 (סטיית תקן 9), p = 0.039.</p>
<p>- ציוני CRM: גבוהים יותר בקבוצת ההתערבות.</p>
<p>- יחס הערכה קוגניטיבית: נמוך יותר בקבוצת ההתערבות; לדברי החוקרים זו תגובה חיובית.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מסיקים ש-4 דקות של דיון תכנון לפני מצב קריטי מדומה שיפרו את ביצועי הצוות הקליניים ואת יחס ההערכה הקוגניטיבית. לדבריהם, יש לשלב תכנון צוותי בחינוך הרפואי ובפרקטיקה הקלינית.</p>
<p>הביצועים נמדדו בתרחישי סימולציה אצל מתמחים בהרדמה ובטיפול נמרץ.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>ה-abstract אינו מציין מסגרת ישראלית או צבאית של המחקר. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1111/anae.14602">Team planning discussion and clinical performance: a prospective, randomised, controlled simulation trial</a>, Anaesthesia, 2019.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/team-planning-discussion-simulation/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הכשרת סימולציה רב-תחומית לצוות טראומה: זמני הערכה בהפעלות אמיתיות, לפני ואחרי</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/multidisciplinary-simulation-trauma-team/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/multidisciplinary-simulation-trauma-team/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:29 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=929</guid>

					<description><![CDATA[תוכנית של חמישה מפגשי סימולציה רב-תחומיים לצוות טראומה נבדקה בהחייאות אמיתיות לפני ואחרי. הזמן עד CT והזמן להשלמת הסקר השניוני התקצרו, והסקר הראשוני לא השתנה.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>מי שמכשיר צוות טראומה בוחר איך להשקיע את זמן ההכשרה. השאלה היא אם מפגשי סימולציה רב-תחומיים משפרים את יעילות הצוות בהחייאות אמיתיות, ולא רק בתרגול. החוקרים יישמו תוכנית הכשרה כזו והשוו זמני הערכה בהפעלות טראומה לפני התוכנית ואחריה.</p>
<figure class="wp-block-image size-large"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/ai-illustration-929.jpg" alt="הכשרת סימולציה רב-תחומי וזמני הערכה בחדר טראומה: מחקר לפני ואחרי" /><figcaption>איור: הכשרת סימולציה רב-תחומי וזמני הערכה בחדר טראומה: מחקר לפני ואחרי</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: נערכו חמישה מפגשי סימולציה עם תחקור מיידי. המשתתפים הגיעו מהתמחויות רבות המעורבות בהחייאות טראומה, וכן מטופלי טראומה לשעבר מרשת Trauma Survivors Network. נסקרו 73 מטופלים בהחייאות טראומה, ו-67 נכללו בניתוח.</p>
<p>הגדרות: המדדים נאספו מהחייאות טראומה אמיתיות לפני ההכשרה ואחריה. הם כללו את משך הסקירה הראשונית, משך הסקירה המשנית והזמן עד סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת).</p>
<p>תוצאות, אחרי התוכנית לעומת לפניה:</p>
<p>- זמן עד סריקת CT: 16 דקות לעומת 23 דקות (p &lt; 0.05).</p>
<p>- זמן להשלמת הסקירה המשנית: 6 דקות לעומת 14 דקות (p &lt; 0.05).</p>
<p>- זמן להשלמת הסקירה הראשונית: 5 דקות לעומת 5 דקות, ללא שינוי.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מסיקים שהכשרת סימולציה רב-תחומית נקשרה לשיפור ביעילות צוות הטראומה, בצורת קיצור זמן ההערכה. הם מדגישים שמעורבות של תחומים רבים הייתה גורם מפתח, ושהשתתפות רשת הניצולים העניקה אמינות מנקודת מבטם של המטופלים.</p>
<p>החוקרים כותבים שמשך שהייה במחלקה לרפואה דחופה הוא גורם חיזוי עצמאי לתמותה בבית החולים לאחר הפעלת <a href="https://extremesimulations.co.il/trauma-team-simulation/">צוות טראומה</a>, ולכן הכשרת סימולציה צוותית עשויה לשפר תוצאות מטופלים. זו השערה שלהם, והמדדים שנאספו היו זמני הערכה.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>ה-abstract אינו מזכיר את צה&quot;ל או את מערכת הבריאות בישראל. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1016/j.jsurg.2019.01.003">The Golden Opportunity: Multidisciplinary Simulation Training Improves Trauma Team Efficiency</a>, Journal of Surgical Education, 2019.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/multidisciplinary-simulation-trauma-team/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אימון סימולציה ריאליסטי לצוותי ניתוח קדמיים: מה השתנה בין יום 1 ליום 6</title>
		<link>https://extremesimulations.co.il/hyper-realistic-simulation-surgical-teams/</link>
					<comments>https://extremesimulations.co.il/hyper-realistic-simulation-surgical-teams/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[אבירם שפירא]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 08 Nov 2026 10:35:29 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הדרכה וסימולציה רפואית]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז ידע]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://extremesimulations.co.il/?p=925</guid>

					<description><![CDATA[צוותי ניתוח של חיל הים והצבא האמריקאי עברו שישה ימי אימון בסביבה היפר-ריאליסטית עם Cut Suit. באותו תרחיש, זמן ההחייאה ירד מ-24 ל-14 דקות והטעויות הקריטיות מ-5 ל-1.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>מי שמכשיר צוותי טראומה בוחר כמה קרוב לשדה הקרב לבנות את האימון. השאלה היא אם סביבה ריאליסטית וסוחפת במיוחד משפרת ביצועים של יחידים ושל הצוות כולו. החוקרים בדקו זאת בצוותים כירורגיים של חיל הים ושל הצבא האמריקאי. הבדיקה נעשתה בשישה ימי <a href="https://extremesimulations.co.il/simulation-training/">אימון בסימולציה</a>.</p>
<figure class="wp-block-image size-large"><img decoding="async" src="https://extremesimulations.co.il/wp-content/uploads/2026/10/ai-illustration-925.jpg" alt="סימולציה ריאליסטית לצוותי טראומה צבאיים: מה השתנה בין יום 1 ליום 6" /><figcaption>איור: סימולציה ריאליסטית לצוותי טראומה צבאיים: מה השתנה בין יום 1 ליום 6</figcaption></figure>
<h2>מהמחקר</h2>
<p>עיצוב ומשתתפים: שישה צוותים רב-תחומיים, צוותי ניתוח של חיל הים וצוותי ניתוח קדמיים של צבא ארצות הברית, עברו אימון סימולציה בן שישה ימים (בסך הכול 99 הערכות). האימון השתמש באפקטים מתעשיית הקולנוע ובמגלמי תפקידים שלבשו מדמה ניתוח לביש (Human Worn Surgical Simulator, או Cut Suit). הצוותים טיפלו בתרחישי טראומה קרביים מהירים שדרשו התערבויות מורכבות רבות וקבלת החלטות.</p>
<p>הגדרות: סביבה היפר-ריאליסטית הוגדרה כסביבה עם נאמנות גבוהה בשחזור תנאי שדה קרב, כך שהמשתתפים משעים את חוסר האמון, שוקעים בה, ובסופו של דבר מורגלים ללחץ באופן שאפשר למדוד פיזיולוגית. נמדדו ביצועים בתרחיש, ציוני מבחן כתוב, סקרים פסיכומטריים לאורך זמן וסמנים פיזיולוגיים ברוק (קורטיזול ואמילאז).</p>
<p>תוצאות, אותו תרחיש ביום 1 לעומת יום 6:</p>
<p>- זמן החייאה: 24 דקות לעומת 14 דקות.</p>
<p>- טעויות קריטיות: 5 לעומת 1.</p>
<p>- ציוני מבחן כתוב: שיפור ממוצע של 21% (רופאים 11%, אחיות רשומות 25%, חובשים 26%).</p>
<p>בסקרים נמצאו עליות מובהקות סטטיסטית במוכנות היחידה (17%), במוכנות הקרבית (12%), באיכות המנהיגות (7%), בלכידות האנכית (7%), בלכידות היחידה (5%) ובתקשורת הצוות (3%). בניתוח הקורטיזול והאמילאז נמצאה תגובה מסתגלת לסביבה הריאליסטית וירידה בלחץ הצוותי הכולל בזמן הערכות הביצועים.</p>
<h2>מה זה אומר לנו</h2>
<p>החוקרים מסיקים שאימון סימולציה היפר-ריאליסטי וסוחף שיפר ביצועים בין חברי הצוות הרב-תחומי. לדבריהם, תרחישים כאלה יכולים לשמש בסיס לשיפור <a href="https://doi.org/10.1136/tsaco-2019-000393">אימון טראומה</a> צבאי ואזרחי.</p>
<p>ההשוואה בין יום 1 ליום 6 נעשתה על אותו תרחיש שהוצג בשני המועדים.</p>
<h2>בהקשר הישראלי</h2>
<p>המחקר נערך בצוותים של חיל הים ושל הצבא של ארצות הברית, וה-abstract אינו מזכיר את צה&quot;ל. מחקר יחיד אינו מחליף את ההנחיות הרשמיות.</p>
<p>מבוסס על: <a href="https://doi.org/10.1136/tsaco-2019-000393">Hyper-realistic and immersive surgical simulation training environment will improve team performance</a>, Trauma Surgery &amp; Acute Care Open, 2020.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://extremesimulations.co.il/hyper-realistic-simulation-surgical-teams/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
