רפואה מבצעית במלחמה: ניתוח נתוני פציעות והחייאת בקרת נזקים
רפואה מבצעית במלחמה: ניתוח נתוני פציעות והחייאת בקרת נזקים

מהמחקר

מערך הטראומה ותורת רפואה מבצעית בקרת נזקים נשענים על תשתית נתונים המבוססת על רשם הטראומה הצה"לי (מערכת המנפ"צ). תיעוד זה מאפשר מעקב שיטתי אחר נתוני תמותת הנפגעים (CFR) וחומרת הפציעות (ISS) של הנפגעים ששרדו, לצד בחינת ההשפעה של עדכון פרוטוקולי הטיפול בשטח.

רפואה מבצעית במלחמה: ניתוח נתוני פציעות והחייאת בקרת נזקים
איור: רפואה מבצעית במלחמה: ניתוח נתוני פציעות והחייאת בקרת נזקים

ניתוח מאפייני הפצועים בתמרון הקרקעי מציג פילוח של הנפגעים לפי סוג השירות הצבאי וקבוצות הגיל, לצד נתונים לגבי שעות הפציעה ושכיחות מחוללי הפציעה השונים. חומרת הפציעה מנותחת בהתאם למחולל האירוע, לצד בחינת שכיחות אזורי הגוף הפגועים. בנוסף, נבחנים תהליכי קבלת ההחלטות בשטח באמצעות מעקב אחר נתוני טריאז' יתר (Over triage) וטריאז' חסר (Under triage), כולל איתור מאפיינים שנמצאו קשורים לסיווג חסר בטריאז' במהלך הלחימה.

חלק מרכזי עוסק בניהול אירועים רבי-נפגעים (אר"ן). הנתונים מקטלגים אירועים אלו לפי מספר הנפגעים ולפי גזרות התמרון, תוך התייחסות לסיווג דחיפות הטיפול בהם. נתונים נוספים בוחנים את שיעור האירועים שמקורם בפיצוץ בהתאם לגודל האירוע, ואת שיעור הפצועים עם ציון חומרת פציעה (ISS) גבוה שאושפזו. בהיבט הטיפולי, נבחן שיעור הפצועים במצב של הלם עמוק שקיבלו טיפול במוצרי דם ובהקסקפרון (TXA), וכן נבדק שיעור תיעוד מדידות דופק ולחץ דם סיסטולי בקרב פצועים דחופים.

בתחום עצירת הדימומים וההחייאה בקרב פצועים צבאיים בגזרות התמרון, השיטה הנפוצה ביותר לעצירת דימום הייתה לחץ ישיר, ואחריה חסם עורקים, כאשר תועדו 198 פצועים שבהם חסם העורקים הוגדר כמציל חיים. שיעור ההצלחה בניסיון ראשון בהנחת חסם עורקים עמד על 82.3%, לעומת 71% בתקופה שבין השנים 2018 עד 2023, והמרת חסם עורקים ללחץ ישיר בוצעה ב-2% מכלל הפצועים. בנוסף, נבחנו כמות הניסיונות הנדרשים להנחת חסם עורקים בחלוקה לגזרות התמרון ולגפיים השונות, טיפול בפציעות חודרות באזורי מעבר (Junctional areas), שיעור ההצלחה בהשגת גישה וסקולרית בניסיון ראשון אצל פצועים בהלם עמוק, שיעור השימוש ב-TXA, והשוואה בין טיפול בדם מלא לעומת פלזמה בלבד.

באשר לפגיעות נתיב אוויר, הרשם מתעד את שיעור ההתערבויות ומפלח את סוגי הפרוצדורות בנתיב אוויר במהלך המלחמה לפי רבעונים, כולל שיעורי ההצלחה בביצוע אינטובציה וקוניוטומיה. לצד זאת נותחו פרוצדורות אלו בקרב חללים שסווגו כ-KIA או DOA.

מה זה אומר לנו

רפואה מבצעית בקרת נזקים והכשרת צוותים

איסוף וניתוח הנתונים מהשטח מספקים בסיס עובדתי הכרחי לעדכון תכניות ההכשרה וההצטיידות של צוותי הרפואה. הממצאים ממחישים כי במתאר לחימה רב-זירתי, שליטה מוחלטת בפרוצדורות מצילות חיים, כגון עצירת דימומים פורצים, פתיחת נתיב אוויר והשגת גישה למחזור הדם תחת עומס, חייבת להירכש באמצעות תרגול מעשי ותרחישי סימולציה מורכבים המשקפים אירועים רבי-נפגעים ואת תנאי שדה הקרב.

בהקשר הישראלי

לפי ספר הטראומה והרפואה המבצעית, החזר נפח הוא אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שניתן לבצע להצלת חיי פצוע מדמם בהלם עמוק, וקיבוע איכותי של הגישה למחזור הדם מהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול, שכן בבחינת אירועים במלחמת חרבות ברזל נתגלה החזר נפח שהופסק עקב שליפת הגישה למחזור הדם בעת העברה מדרג הקרקע לפינוי מוסק.

מבוסס על: הספר האחוד, פרקים 2 עד 7.