נתונים על תמותה בבית החולים של פצועי טראומה שטופלו על ידי שירותי רפואת חירום מוטסת (HEMS) באיטליה מועטים. מחקר רטרוספקטיבי מאזור פריולי-ונציה ג'וליה בחן אילו גורמים מהשטח קשורים למוות.

מהמחקר
החוקרים כללו פצועי טראומה שטופלו על ידי שירות רפואת החירום המוטס של האזור והועברו לבית חולים, ישירות במסוק או אחרי המשך פינוי באמבולנס, בין 2018 ל-2023. התוצא הראשי היה תמותה בבית החולים.
במאגר היו 3,357 רשומות טראומה. 205 מקרי מוות טרום-אשפוזיים הוצאו מניתוח התמותה בבית החולים, ונותרו 3,152 מטופלים שהועברו. נתוני תוצא היו זמינים ל-3,143 מהם, ו-107 נפטרו בבית החולים (3.4%).
במודל הראשי, המבוסס על ציון RTS (Revised Trauma Score), נקשרו לתמותה גיל מבוגר יותר, ציון RTS נמוך יותר, אינטובציה ופעולות החייאה בשטח. בהשוואה לציון RTS של 7 ומעלה, יחס הסיכויים המתוקן היה 2.36 לציון 4 ומעלה ומתחת ל-7 (רווח סמך 1.11 עד 5.50) ו-5.19 לציון מתחת ל-4 (רווח סמך 1.64 עד 17.04). לכל שנת גיל נוספת יחס הסיכויים היה 1.03. ניתוח של ציון RTS כרצף הניב תוצאה תואמת: יחס סיכויים של 0.68 לכל נקודה נוספת בציון.
מה זה אומר לנו
החוקרים מציינים שיש לפרש אינטובציה והחייאה בשטח בעיקר כסמנים של פגיעה פיזיולוגית קשה, ולא כגורמים שגרמו למוות. כלומר, הקשר הסטטיסטי אינו אומר שהפעולות עצמן מסוכנות.
בהקשר הישראלי
המחקר נערך באזור אחד באיטליה ולא עסק במערך הפינוי הישראלי או בפרוטוקולים של צה"ל. ההחלטות על אינטובציה והחייאה בשטח מתבססות על הנחיות הטיפול הרשמיות ועל תחום הסמכות של כל מדרג טיפול, ולא על מחקר יחיד.
מבוסס על: Prehospital severity and in-hospital mortality in trauma patients managed by the Friuli-Venezia Giulia helicopter emergency medical service: a 6-year retrospective cohort study, European Journal of Trauma and Emergency Surgery, 2026.