מהספר

פרק 1 בספר הטראומה והרפואה המבצעית (01.2026) מציג את הסכמה האחודה לטיפול בפצוע טראומה בשדה, בגרסת ינואר 2026. הסכמה עוברת מ-SABCDE ל-CARE-X ומקדימה את הטיפול בדימום. היא נועדה לחובשים, לפרמדיקים ולרופאים כאחד.

הסכמה האחודה לטיפול בפצוע טראומה בשדה, גרסת ינואר 2026
איור: הסכמה האחודה לטיפול בפצוע טראומה בשדה, גרסת ינואר 2026

עיקרי העדכונים (עמוד 3)

  • שינוי פרדיגמה: סכמת הטיפול בפצוע עוברת מ-SABCDE ל-CARE-X.
  • שלב הטיפול תחת אש נכלל בסכמה האחודה תחת האות X, שמסמלת extract: חילוץ הפצוע משטח השמדה.
  • הערכה ממוקדת ומהירה של מצב הפצוע בתחילת הסכמה ככלי לקבלת החלטות.
  • שלב C מוקדם לתחילת הסקר הראשוני כדי לשים דגש על דימום כסיבת המוות המובילה בשדה הקרב.
  • פינוי מיד לאחר הערכה ראשונית של מצב הפצוע, במידה שהוא זמין, אחרי השלמת השלבים X ו-C.
  • שלבים A ו-R אוחדו להערכה משולבת של נתיב האוויר ומצב הנשימה.
  • שלב D הוטמע בשלבים אחרים, ורוב מרכיביו עברו לסקר השניוני.
  • סקר ההחייאה והסקר השניוני אוחדו. השלב המאוחד מחולק פנימית לפי סדר קדימויות הטיפול שבתחילת הסכמה: E, R, A, C.
  • טיפולים למניעת זיהומים הוקדמו לסקר השניוני, בדגש על שטיפת פצעים בשטח.

רקע ומבוא (עמוד 4)

הפרק מציין שהסכמה מביאה לידי ביטוי לקחים מטיפול באלפי פצועים במלחמת חרבות ברזל. הפרוטוקולים נכתבו לאחר סקירת פרוטוקולים מקבילים, עיון בספרות המקצועית העולמית, ניתוח נתוני הפציעה והטיפול בפצועי צה״ל והתייעצות עם מומחים. הסכמה מתווה שרשרת פעולות לפי הכשרת המטפל, בשפה אחידה בין מדרגי הטיפול. העיקרון המנחה הוא הערכה ממוקדת של מצב הפצוע וטיפול מהיר בגורמים למוות בן מניעה.

לפי הפרק, ברוב מוחלט של המקרים נפגעי טראומה מתים בשדה מדימום. ההתערבויות בעלות ההשפעה הרבה ביותר על הצלת חייהם של פצועים מדממים הן עצירת דימום פורץ, פינוי מהיר ומתן מוצרי דם. מתן מוצרי דם מוקדם יותר מציל חיים, ולכן הוקדמו פעולות להערכת סימני הלם ומתן מוצרי דם בנוכחות הלם עמוק.

עבודה במקביל (עמוד 5)

הסכמה מוצגת באופן טורי, אך הפרק מדגיש שעל הצוות המטפל לעבוד יחד ולבצע תהליכים במקביל. כך אפשר להשלים את הפעולות המהירות בלי לעכב פעולות מצילות חיים נוספות, גם אם שכיחות פחות.

שלב X והסקר הראשוני (עמוד 8)

בשלב ה-eXtract הטיפול הרפואי משלב שיקולים מבצעיים לצד שיקולים רפואיים. במהלך חילופי אש יש לרכז את המאמצים בהשגת עליונות באש, בנטרול האיום ובמניעת נפגעים נוספים. השלב כולל הכרזה ודיווח בקשר על פצוע בכוח, השגת עליונות באש, הגעת הפצוע למחסה ראשוני קרוב, עצירת דימומים פורצים בלבד (במרבית המקרים בהנחת חסם עורקים בקצה גפה) ופינוי הפצוע לנקודה שבה הושגה שליטה מבצעית מספקת, או ישירות לכלי פינוי ממוגן.

הסקר הראשוני נועד להעריך במהירות את פציעות הפצוע ואת מצבו, לתת מענה ראשוני לבעיות מסכנות חיים בטווח המיידי ולהכין את הפצוע לפינוי. בסביבת לחימה הוא מתבצע רק במרחב מאובטח שבו הושגה שליטה מבצעית מספקת, ובסביבה אזרחית במרחב בטוח שאין בו סכנה למטופל או למטפל. בסיום שלב X, אחרי עצירת דימום פורץ ווידוא הבטיחות, מתבצעת התרשמות ראשונית מהירה מהזירה ומהפצוע. היא נמשכת שניות בודדות ומאפשרת העברת דיווח אגמי לפי חמשת המ', כולל הערכה ראשונית של דחיפות הפצועים. הדיווח מתעדכן לאחר השלמת הסקר הראשוני.

שלב C (עמודים 8 ו-9)

  • איתור ועצירת דימומים פורצים, ווידוא הצלחת עצירת הדימום בדרג טיפולי קודם או על ידי מטפל זוטר יותר. כבר בשלב זה מחפשים פציעות ודימומים באזורים נסתרים, ומבצעים הפיכה והפשטה. חבישות שאינן נועדו לעצור דימום פורץ מבוצעות בסקר השניוני.
  • הערכת מצב הפצוע, בדגש על מצב המודינמי: איסוף המדדים הנדרשים כדי לקבוע אם הפצוע בהלם עמוק והאם יש התוויה למתן מוצרי דם. בשלב זה מאותרים גם מצבים נדירים של טראומה ישירה לנתיב האוויר.
  • בדיקת מצב הכרה לפי AVPU תוך פנייה לפצוע, ובדיקת קיום נשימה בלי הערכה מעמיקה יותר. אם הפצוע ללא נשימה או שאינו מגיב לכאב, מבצעים Jaw Thrust ומחדירים נתיב אוויר.
  • רק בפצועים עם פציעות ספציפיות ונדירות שצפויות בסבירות גבוהה לחסום את נתיב האוויר מבצעים פעולות בסיסיות לפתיחתו: הושבה וסילוק הפרשות. הפציעות מפורטות בפרק על הגישה לנתיב האוויר ונוגעות ללסת עליונה, ללסת תחתונה, לגופים זרים ולטראומה ישירה ללרינקס או לקנה.
  • הנחה מוקדמת של שרוול למדידת לחץ דם, וחיבור Pulse oximeter למדידת דופק וריווי חמצן. בהיעדרו, או אם לא מושגת קריאה, מעריכים איכותית דופק רדיאלי, ואם הוא לא נמוש, דופק קרוטידי. אם אין קריאה במד לחץ הדם או ב-Pulse oximeter, מודדים דופק כמותית במשך 15 שניות.
  • בפצוע ללא סימני חיים משלימים בדיקת אישונים ופועלים לפי הפרק העוסק במאמצי החייאה בפצוע המאבד סימני חיים.

פינוי והלם עמוק (עמוד 9)

לאחר שלב C מתחילים פינוי, במידה שהוא זמין. לפני ההחלטה יש להעריך את היכולת להשלים את הסכמה ולבצע התערבויות תוך כדי פינוי, לפי הדרג הטיפולי ואיכות כלי הפינוי. את יתר השלבים משלימים במהלך הפינוי, ובכלל זה השגת גישה למחזור הדם ומתן מוצרי דם, אם טרם הושלמו. באר״ן שבו יש מחסור במטפלים ובכלי פינוי, מתחילים פינוי רק לאחר סיום הטריאז'. לפני הפינוי מבצעים חיתוך מצב בצוות ומעבירים דיווח רפואי ואגמי.

אם הפצוע בהלם עמוק לפי הקריטריונים בפרק על החייאת בקרת נזקים בשדה, המטפל הבכיר ממשיך בשלבי הסכמה ומנחה את הצוות להשיג גישה למחזור הדם ולהתחיל מתן מוצרי דם. במהלך הסקר הראשוני את הגישה ואת הכנת מוצרי הדם מבצעים החובשים בצוות ולא המטפל הבכיר, כדי שהוא ימשיך לאתר בעיות דחופות נוספות ולהתערב בהן.

שלבי A, R ו-E (עמודים 9 ו-10)

בשלב Airway ו-Respiration חוזרים על הערכת נתיב האוויר תוך פנייה לפצוע, מעריכים סימני מצוקה נשימתית בהסתכלות, ומודדים נשימות במשך 30 שניות. בהיעדר נשימה מתחילים הנשמה באמבו ומסכה. מודדים סטורציה אם לא נמדדה קודם, מבצעים פעולות בסיסיות לפתיחת נתיב האוויר (פתיחת פה, סילוק הפרשות ושינוי תנוחה), מעשירים בחמצן לפי ההתוויות, שומרים ידנית על עמוד שדרה צווארי בחבלות קהות או בנוכחות סימנים לפגיעה, וחושפים את בית החזה לאיתור סימני חבלה.

בשלב Evacuation & Exposure מוודאים השלמת הפשטה מלאה והפיכה, כולל הסרת בגדים תחתונים, מעריכים חבלת ראש, מניחים צווארון בפצוע עם פגיעה בעמוד שדרה צווארי, מעריכים את האגן ומבצעים כריכת אגן לפי ההתוויות, מכסים ומחממים את הפצוע ומעמיסים אותו לאלונקה. כאן מבצעים חיתוך מצב: מסכמים ממצאים, מגדירים את דחיפות הפינוי ושיטתו ומחלקים משימות לצוות. נדרש גם לסיים תיעוד ב-101, דיגיטלי או ידני, ולהעביר דיווח רפואי.

הסקר השניוני (עמוד 10)

תכלית הסקר השניוני היא השלמת פעולות מצילות חיים, מענה לבעיות שאינן מסכנות חיים בשלב המיידי, סריקה גופנית מדוקדקת וניטור הפצוע. הוא מתבצע בסדר הקדימויות של הסקר הראשוני (CARE) ולפי התכנון שנקבע בסיכום הסקר הראשוני. חובש שנמצא במרחק של מעל 15 דקות ממטפל בכיר עם מוצרי דם מבצע בשלב זה החזר נפח בנוזלים קריסטלואידים. הפרק מציין שאין מקום לטיפול כזה במהלך הסקר הראשוני.

מה זה אומר לנו

הערה: זו פרשנות מקצועית ולא טענה מן הפרק.

המעבר ל-CARE-X משקף בחירה לבנות את הסכמה סביב הגורם המוביל למוות בן מניעה. מי שמתאמן על הסכמה צריך להפנים שני עקרונות: סדר קדימויות ברור, ועבודת צוות מקבילה, כי הצגת הסכמה כרצף טורי אינה אומרת שמבצעים אותה כרצף. לכן בהכשרה ובסימולציה כדאי לתרגל חלוקת תפקידים בין המטפל הבכיר לחובשים, ולא רק את סדר הפעולות. כדאי לתרגל גם את ההחלטה אם להתחיל פינוי אחרי שלב C, לפי הדרג הטיפולי ואיכות כלי הפינוי.

מבוסס על: ספר הטראומה והרפואה המבצעית (01.2026), פרק 1, הסכמה, הטיפול בפצוע טראומה בשדה, עמודים 3, 4, 5, 8, 9, 10, 11