ביום השבעה באוקטובר 2023, החלה מלחמת חרבות ברזל בעקבות יום טראגי שבו כשל צה"ל במשימתו להגנת יישובי הדרום אל מול מתקפת ארגוני הטרור. אירוע זה התפתח למערכה רב-זירתית, אשר התנהלה בשבע זירות לחימה שונות במקביל. במסגרת המערכה, החל צה"ל לפעול בתמרון קרקעי ברצועת עזה החל מה-27.10.2023, ובהמשך התרחב התמרון גם לזירת לבנון החל מה-30.09.2024. לאורך כל המלחמה, מהרגע הראשון של המתקפה, פעלו כוחות הרפואה של צה"ל בחזית הלחימה ובעורף תוך יישום עקרונות רפואה מבצעית בקרת נזקים, והעניקו מענה רפואי מתקדם ומציל חיים בכל מקום שבו פעלו כוחות צה"ל – בעוטף, בתמרון בעזה ובלבנון, באיו"ש, במרחב החיץ בסוריה ובמרחב האזרחי.
מערך הטראומה הצה"לי ותמותת נפגעים
חיל הרפואה נשען על תשתית נתונים ולמידה מתמשכת, המבוססת על רשם הטראומה הצה"לי (מערכת המנפ"צ) שהוקם בשנת 1997. תיעוד זה מאפשר מחקר, למידה והטמעת שינויים לאורך זמן. בזכות עבודה זו, נתוני תמותת הנפגעים (CFR – Case Fatality Rate) במלחמה זו הינם יוצאי דופן ונמוכים באופן משמעותי מכל מלחמות ישראל בעבר, ואף בהשוואה למערכות אחרות בעולם. לצד נתון התמותה הנמוך, חומרת הפציעות (ISS) של הנפגעים ששרדו מעידה על הצלת פצועים רבים שלא היו שורדים במערכות קודמות. הישגים אלו הושגו בזכות צוותי הרפואה שסיכנו את חייהם פעם אחר פעם, ובזכות עדכון פרוטוקולי הטיפול של הרפואה הצבאית.
מאפייני פצועים ופציעות בתמרון הקרקעי
ניתוח מאפייני הפצועים בתמרון הקרקעי מציג פילוח מדויק של הנפגעים על פי סוג השירות הצבאי וקבוצות הגיל. כמו כן, נאספו נתונים מקיפים לגבי שעות הפציעה של הנפגעים ושכיחותם של מחוללי הפציעה השונים באירועים במהלך תקופת התמרון. חומרת הפציעה מנותחת בהתאם למחולל האירוע, לצד בחינה של שכיחות אזורי הגוף הפגועים. בנוסף, נבחנים תהליכי קבלת ההחלטות בשטח באמצעות מעקב אחר נתוני טריאז' יתר (Over triage) וטריאז' חסר (Under triage), כולל איתור מאפיינים שנמצאו קשורים לסיווג חסר בטריאז' במהלך הלחימה.
התמודדות עם אירועים רבי-נפגעים (אר"ן)
חלק מרכזי מהפעילות הרפואית עוסק בניהול אירועים רבי-נפגעים. הנתונים מקטלגים אירועים אלו לפי מספר הנפגעים באירוע ולפי גזרות התמרון השונות. ישנה התייחסות למספר הנפגעים כחלק מסוג האירוע ולסיווג דחיפות הטיפול בהם. נתונים נוספים בוחנים את שיעור האירועים שמקורם בפיצוץ בהתאם לגודל האירוע, ואת שיעור הפצועים עם ציון חומרת פציעה (ISS) של 16 ומעלה שאושפזו. בהיבט הטיפולי, נבחן שיעור הפצועים במצב של הלם עמוק שקיבלו טיפול במוצרי דם ובהקסקפרון (TXA), וכן נבדק שיעור תיעוד מדידות דופק ולחץ דם סיסטולי בקרב פצועים דחופים, תוך התייחסות לגודל האירוע.
עצירת דימומים ורפואה מבצעית בקרת נזקים בשדה
פרק קריטי ברפואה המבצעית עוסק בעצירת דימומים והחייאת בקרת נזקים בשטח. מבוצע מעקב אחר שיעור השימוש בחסמי עורקים בקרב פצועים דחופים לאורך השנים, ואחר כמות הניסיונות הנדרשים להנחת חסם עורקים בחלוקה לגזרות התמרון ולגפיים השונות. ישנו דגש מיוחד על נפגעים עם פציעות חודרות באזורי מעבר (Junctional areas) והטיפולים השונים הניתנים להם בעקבות דימום משמעותי.
בתחום ההחייאה, נבחן שיעור ההצלחה בהשגת גישה וסקולרית בניסיון ראשון אצל פצועים בהלם עמוק שקיבלו טיפול במוצרי דם. הנתונים מציגים את שיעור השימוש ב-TXA בקרב פצועים עם התוויה לאורך המלחמה (לפי רבעונים), ואת פיזור האינדיקציות שבגינן ניתן הטיפול. בנוסף, קיימת סקירה של השימוש בנוזלי החייאה שונים לאורך השנים ובמהלך המלחמה. פריצת דרך משמעותית ניכרת בשימוש במוצרי דם, עם ניתוח האינדיקציות למתן מוצרי הדם וכמות המנות שניתנו לנפגעים. נערכת גם השוואה מרתקת בין פצועים שטופלו בדם מלא (עם או בלי פלזמה) לעומת פצועים שטופלו בפלזמה בלבד.
פגיעות נתיב אוויר ופציעות חזה
ניהול נתיב אוויר תחת אש מהווה אתגר מורכב. הרשם מתעד את שיעור ההתערבויות בנתיב האוויר בין השנים 2018-2025, וכן מפלח את סוגי הפרוצדורות במהלך המלחמה הנוכחית לפי רבעונים. ישנו מעקב קפדני אחר שיעורי ההצלחה בביצוע אינטובציה וקוניוטומיה, ואחר הצורך בהתערבויות נוספות בקרב פצועים. בהקשר של פציעות חזה, נבדק אחוז הפצועים שסבלו מפציעות אלו, ונמדד שיעור הפעולות הכוללות ניקור וניקוז חזה לאורך השנים ובמהלך המלחמה. התערבויות אלו מנותחות גם בקרב חללים שסווגו כ-KIA (Killed In Action) או DOA (Dead On Arrival).
סיכום ומורשת
איסוף וניתוח הנתונים אינם משמשים רק למחקר תיאורטי, אלא מיושמים באופן אקטיבי כדי לשפר את פני רפואת הטראומה בצה"ל. מערך הרפואה פועל מתוך מחויבות עמוקה לשבועת החיל, והספר בו מתועדים נתונים אלו מוקדש לחללי חיל הרפואה אשר קיימו בגופם וברוחם את הדיבר לא להשאיר פצוע בשדה.