מהספר

פרק 8 בספר הטראומה והרפואה המבצעית (01.2026) עוסק במענה הרפואי עבור אירוע רב נפגעים בשדה. לפי הפרק, ההגדרה של אירוע רב נפגעים (אר״ן) אינה נוגעת למספר מוחלט של נפגעים אלא ליכולת להקצות משאבים לנפגעים. הפרק מפרט את הגדרת האירוע, סיווגיו, חלוקת התפקידים בזירה, סיווג הנפגעים, קביעת קדימויות ושלבי העבודה המבצעיים.

המענה הרפואי לאירוע רב נפגעים בשדה לפי ספר הטראומה
איור: המענה הרפואי לאירוע רב נפגעים בשדה לפי ספר הטראומה

הגדרה ומטרה. אר״ן הוא אירוע שבו מספר הנפגעים וחומרת הפציעות גוברים על המשאבים הקיימים בשטח ועל יכולת הצוות הרפואי להעניק טיפול מיטבי לכלל הפצועים. במצב כזה הטיפול או הפינוי של פצוע אחד משפיע באופן ישיר על איכות הטיפול ביתר הפצועים ועל היכולת לפנות אותם. ניהול מיטבי דורש איתור וזיהוי מהיר של פצועים ברי הצלה באמצעות טריאז׳ איכותי ומהיר. משאבי הטיפול והפינוי מוקצים למי שיפיק מהם את התועלת הרבה ביותר, על חשבון אלו שזקוקים להם פחות, כדי להביא להצלת המספר המרבי של נפגעים. הפרק מציין שההחלטה לטפל בפצוע אחד ולא באחר, או לפנות נפגע אחד על חשבון אחר, מורכבת מבחינה מוסרית ומחייבת הישענות על שיקולים מקצועיים בלבד.

הכרזה ומעטפת מבצעית. להקשר המבצעי חשיבות מכרעת בניהול הזירה. אין דין אירוע בשטחנו ללא איום מבצעי כדין אירוע תוך כדי לחימה בשטח אויב. הכרזה על אר״ן מובילה לפעולות אג״מיות להקמת מעטפת ומשפיעה על המצב התודעתי (Mindset) של כלל המעורבים. מעטפת מבצעית עשויה לכלול חסימות צירים, בידוד מרחב, הקצאת אלונקאים, אבטחה, פתיחת מנחת והקצאת אמצעי פינוי. לפי הוראות הפרק, יש להכריז על אר״ן גם בעת קבלת דיווח על אירוע בעל פוטנציאל להתפתח לכזה, כגון תאונה בין אוטובוס למשאית או פגיעת נ״ט בנגמ״ש. ביטול ההכרזה מתבצע כאשר מתברר עובדתית שאין מדובר באר״ן, לאחר התרשמות מהזירה או בעקבות ריכוז מספק של כוחות רפואה ופינוי.

סיווגי אר״ן. הפרק מסווג אירועים לפי פיזור מרחבי ולפי ציר זמן, כאשר כל אירוע מאופיין בשילוב של שני הממדים:

  • אר״ן מרוכז: כל הפצועים מרוכזים בתא שטח קטן אחד, ומאמץ הריכוז מתמקד בסידור הזירה ובסריקה לשלילת נפגעים נוספים.
  • אר״ן מפוזר: הפצועים פזורים על פני שטח נרחב. השלב הראשון, במידת האפשר, הוא להפוך אותו לאר״ן מרוכז במטרה לאפשר הקצאת משאבים מושכלת.
  • אר״ן תחום בזמן (סטטי או סגור): אירוע שבו לאחר הפגיעה הראשונית אין הצטרפות של פצועים חדשים. מרבית האירועים שייכים לקטגוריה זו, דוגמת תאונות דרכים מרובות נפגעים ומרבית האירועים המבצעיים.
  • אר״ן מתגלגל: מצב שבו תוך כדי ריכוז הפצועים והטיפול בהם מתווספים או עלולים להתווסף נפגעים נוספים. הדוגמה המובאת בפרק היא אירוע ציר המתפללים בחברון, שנמשך 4 שעות ו-5 דקות, ובו נהרגו 14 לוחמים ונפצעו 14 נוספים.

בעלי התפקידים בזירה. הפרק מגדיר שישה תפקידים עיקריים:

  • המפקד הרפואי: המטפל הבכיר ביותר בזירה. תפקיד זה יכול לעבור במהלך האירוע בהעברת מקל מסודרת, כאשר מי שמעביר את הפיקוד ממשיך לשאת באחריות על האירוע. בדוגמה שבפרק, פרמדיק שאינו קצין מתחיל כמפקד רפואי, ועם הגעת קצין רפואה עובר הפיקוד לקצין והפרמדיק מתפנה למשימות טיפול.
  • מנהל האירוע: אחראי ליישום הנחיות המפקד הרפואי, סידור הזירה, איסוף הנתונים, חלוקת המשימות, הדיווח והחבירה לגורמים נוספים, ובמידת הצורך נוטל חלק בטיפול בנפגעים. התפקיד מוטל על חוג״ד, מפקד חוליה רפואית או גורם ייעודי אחר שהוגדר לכך.
  • חובשים מהצוות הרפואי (צוות אר״ן, טנ״צ, חוליה רפואית): מתורגלים בעבודה בצמוד למטפל בכיר (מט״ב), מסייעים בפריסה ובביצוע פרוצדורות מצילות חיים, וכן בסריקות, בניוד ובריכוז הנפגעים, בעצירת דימומים ובביצוע סכמת טיפול חובש הכוללת מדדים חיוניים, השגת גישה למחזור הדם והשגחה.
  • חובשים נוספים: פחות מיומנים בעבודה משותפת עם מט״ב, ולכן מוקצים בעיקר לסריקות, ניוד וריכוז, עצירת דימומים וביצוע סכמת טיפול חובש.
  • מח״צים: לרוב בעלי ניסיון ומיומנות נמוכים יותר מחובשים בטיפול בפצועים. מסייעים בסריקות, ניוד וריכוז נפגעים, שינוע ציוד, עצירת דימומים והשגחה.
  • עוברי אורח: נוכחים בזירה ללא הכשרה רפואית, המופעלים למשימות סיוע כגון אבטחה, בידוד הזירה, סריקות, ניוד וריכוז נפגעים וסיוע לצוותים המטפלים.

סיווג הנפגעים. הפרק מחלק את הנפגעים לארבע קבוצות עיקריות:

  • פצוע דחוף לפינוי: נפגע הנתון בסכנה לחיים או לאיבר, כגון פציעה חודרת בראש, בגו או באזור מעבר, דימום שנשלט באמצעות חסם עורקים או פגיעת עין חודרת.
  • פצוע לא דחוף לפינוי: נפגע ללא סכנה מיידית לחיים או לאיבר, למשל פציעות רסיסים בגפיים ללא דמם משמעותי וללא חסך נוירווסקולרי.
  • חלל: נפגע שנקבע מותו על ידי רופא. הפרק מדגיש כי באר״ן אין קובעים מוות במהלך שלבי הטריאז׳ וסבבי הטיפול הראשוניים.
  • פצוע ממתין: נפגע שאינו נושם באופן עצמוני, לרבות פצוע עם נשימות אגונליות בלבד. סיכויי הישרדותו נמוכים במיוחד, והטיפול בו או קביעת מותו נדחים לשלב שלאחר השלמת ההתערבויות הדחופות בפצועים ברי ההצלה.

קביעת קדימויות. הפרק מדגיש כי באירוע רב נפגעים אין די בהגדרה כללית של פצוע כדחוף או לא דחוף. יש לקבוע סדר עדיפויות פרטני לטיפול ולפינוי ביחס לכלל הנפגעים בזירה (כגון ״ראשון לפינוי״ ו״שני לפינוי״). כדוגמה, פצוע עם פגיעת גפה מבודדת ללא סימני הלם עמוק שדימומו נעצר בחסם עורקים, ופצוע בטן המציג סימני הלם עמוק, מוגדרים שניהם כדחופים לפינוי; יחד עם זאת, פצוע הבטן יקבל קדימות טיפולית ופינויית גבוהה יותר. קדימויות אלו נקבעות במעמד סיכום הטריאז׳, עם גיבוש תמונת המצב המלאה של הזירה.

חבירת צוותים נוספים. יש להיערך לקליטת כוחות רפואה חוברים בכל שלב, תוך הכוונתם כך שיהוו גורם מסייע ולא מעכב. אופי הפעלת הצוות תלוי בשלב שבו חבר לזירה. הפיקוד נשאר ריכוזי בידי המפקד הרפואי, המחזיק בתמונת המצב הכוללת ומנחה על טיפול ופינוי. לגבי כל כוח חובר נבחנת התועלת המרבית: סיוע בביצוע הטריאז׳, תגבור הטיפול בשטח או תחילת פינוי מיידי של פצוע דחוף. במידת האפשר, השאיפה היא להקצות צוות ייעודי לכל פצוע הדורש טיפול או השגחה. במקביל, יש לצמצם שהייה וטיפול ממושך בשטח ולהעביר התערבויות שאינן מיידיות למהלך הפינוי או לדרג הטיפול הבא.

שלבי העבודה בזירה. טבלה מפורטת בפרק מסדירה את חלוקת המשימות: במהלך התנועה לזירה המפקד הרפואי אוסף מידע, מאשר כניסה ומסמן עצמו באמצעי זיהוי בולט וטקטי. עם ההגעה, הוא מתרשם מהמתאר, חובר למפקד המבצעי ומנחה את מנהל האירוע. בשלב הסריקה והריכוז נקבע מוקד הריכוז, והצוותים סורקים את השטח, עוצרים דימומים פורצים ומביאים את הנפגעים לנקודה שנבחרה. בשלב הטריאז׳ נבדקים הפצועים, נקבעת דחיפותם ומוצמד להם מספר מזהה לתיעוד. בסיכום הטריאז׳ מתועדפות הקדימויות ומוקצים המשאבים. בסבב הטיפולי מתבצע מענה לפי סדר הדחיפות שנקבע, בדגש על פצועים הזקוקים להתערבות מט״ב, כאשר כוחות חוברים משתלבים בטיפול או יוצאים לפינוי.

מה זה אומר לנו

פרשנות מקצועית, לא ציטוט מהפרק. התפיסה המגדירה אר״ן כפונקציה של פער משאבים ולא של כמות נפגעים מוחלטת מייצרת שינוי מהותי בקבלת ההחלטות. המוקד אינו מספר הפצועים שנפגעו, אלא שאלת היכולת של הצוותים ואמצעי הפינוי הזמינים להעניק טיפול מיטבי במקביל לכולם. תפיסה זו גם מצדיקה הכרזה מוקדמת עם מנגנון ביטול מהיר, שכן מחיר העיכוב בהפעלת מעטפת מבצעית ופינוי עולה על מחיר ביטול ההכרזה לאחר התבהרות התמונה. דגשים דומים על אתגרי השליטה והפינוי בשטח עולים גם מתוך ניתוח נתוני ניהול רפואי באירועים רבי-נפגעים (אר"ן) במתארי לחימה.

באימון ובהכשרת צוותים מומלץ להתמקד בשלושה מוקדים עיקריים: תרגול העברת פיקוד רפואי מסודרת בעיצומו של תרחיש מורכב; שמירה על הפרדה תפקודית חדה בין המפקד הרפואי למנהל האירוע; ותרגול מיומנות קביעת הקדימויות בין נפגעים שכולם מוגדרים דחופים, מעבר לחלוקה הבסיסית לדחוף ולשאינו דחוף. כמו כן, חשוב לשלב בתרחישים קליטת צוותים חוברים בזמנים שונים כדי לבחון שליטה והפעלת כוחות יעילה תחת עומס.

מבוסס על: ספר הטראומה והרפואה המבצעית (01.2026), פרק 8: המענה הרפואי לאירוע רב נפגעים בשדה, עמודים 119 עד 134