המרכיב המרכזי והדחוף ביותר בטיפול בטראומה, מיד לאחר עצירת דימום מאסיבי מגפיים, הוא הבטחת יכולתו של הפצוע לנשום ולחמצן את רקמותיו. ניהול נתיב אוויר טראומה קרבית מציב אתגרים ייחודיים: חסימת נתיב אוויר כתוצאה מפגיעת פנים או צניחת לשון, או פגיעה במנגנון הנשימה בעקבות פציעת חזה מורכבת, עלולים להוביל לתמותה מהירה תוך דקות.
במתאר הלחימה, ניהול מצבים אלו הופך למשימה מורכבת ביותר עקב תנאי שטח קיצוניים. דוח 'נלחמים על החיים 2023-2025' מנתח בפירוט יוצא דופן את נתוני צה"ל הנוגעים לניהול נתיב האוויר ופציעות חזה במלחמת חרבות ברזל.
התערבויות בניהול נתיב אוויר טראומה קרבית: נתונים היסטוריים לעומת המלחמה
פרק 6 בדוח מוקדש במלואו לפעולות ולפרוצדורות הקשורות בנתיב האוויר. כדי לייצר פרספקטיבה ולבחון מגמות, הנתונים מציגים את שיעור ההתערבויות בנתיב האוויר שביצעו צוותי הרפואה בצה"ל לאורך שנים רבות (2018-2025). בהתייחס למלחמה הנוכחית בעזה ובלבנון, הנתונים מפלחים את סוגי הפרוצדורות השונות (החדרת מנתב אוויר, ביצוע סקשן, אינטובציה ועוד) על פי רבעוני הלחימה השונים. ניתוח זה חיוני להבנת העומסים והצרכים המבצעיים של צוותי השטח המעניקים את הטיפול הראשוני.
אינטובציה וקוניוטומיה בשטח: שיעורי הצלחה ואתגרים
פעולות מתקדמות לאבטחת נתיב אוויר כמו אינטובציה (צנרור קנה) וקוניוטומיה (פתיחה כירורגית של נתיב האוויר דרך הצוואר) דורשות מיומנות קלינית גבוהה, דיוק אנטומי ותאורה סבירה. ביצוען תחת אש הוא אתגר אדיר. הדוח בוחן בקפידה רבה את שיעור ההצלחה של הרופאים והפרמדיקים בביצוע אינטובציה בתנאי שדה. נתון זה מהווה מדד איכות קריטי להכשרת המטפלים.
במקרים קיצוניים שבהם אינטובציה נכשלת או בלתי אפשרית עקב הרס פנים מאסיבי, נדרש המטפל לבצע קוניוטומיה מצילת חיים. הרשם הרפואי הצה"לי מציג את שיעור ההצלחה בהליך חודרני זה, ומנתח גם את הצורך בהתערבויות נוספות בנתיב האוויר לאחר מכן. נתונים אלו עוזרים בבניית תוכניות סימולציה ואימון עתידיות המדמות את האתגרים הללו באופן מדויק יותר.
פציעות חזה וניהול "חזה אוויר בלחץ"
פציעות חזה שכיחות ביותר במתארי לחימה מודרניים, ונוצרות לרוב כתוצאה מהדף של חומרי נפץ או מחדירת רסיסי פצמ"רים וקליעים. הצטברות אוויר בתוך החלל הפלאורלי יוצרת 'חזה אוויר בלחץ', מצב חירום הדורש התערבות מיידית לשחרור הלחץ באמצעות מחט ניקור או נקז חזה.
פרק 7 בספר עוסק בניתוח פציעות אלו, ומציג את אחוז הפצועים שסבלו מפציעות חזה מתוך כלל הנפגעים. נמדד שיעור הפעולות הכוללות ניקור וניקוז חזה לאורך השנים, כדי לאמוד את יעילות הטיפול והצדקתו.
בנוסף, מתוך שאיפה ערכית עמוקה ללמוד מכל אירוע, הדוח סוקר את ההתערבויות שבוצעו בקרב חללים אשר סווגו כ-KIA (נהרגו בפעולה) או כ-DOA (הגיעו ללא רוח חיים). ניתוח המקרים הטרגיים נועד להבטיח שכל לקח קליני או תורתי נלמד ומוטמע, במטרה להציל את פצועי העתיד.