שיעור תמותת הנפגעים (CFR) במלחמת חרבות ברזל הוא הנמוך בתולדות מלחמות ישראל, ובולט גם בהשוואה בינלאומית. התוצאה הזו אינה מקרית: היא נשענת על צוותים אמיצים, אך מונעת בראש ובראשונה על ידי איסוף וניתוח שיטתי של נתונים קליניים. הדוח 'נלחמים על החיים 2023-2025' מדגים כיצד רישום רפואי מדויק מאפשר למערכת ללמוד ולשנות פרוטוקולים בזמן אמת.
מערכת המנפ"צ כבסיס ללמידה מבצעית
מאז שנת 1997, חיל הרפואה מפעיל את רשם הטראומה הצה"לי באמצעות מערכת המנפ"צ. מטרתה של מערכת טכנולוגית ותורתית זו היא לתעד באופן שיטתי וסדור כל פרט בטיפול שניתן לפצוע, החל משדה הקרב בעזה או בלבנון, ועד להגעתו בבטחה לבית החולים. בזמן מלחמה רב-זירתית ועצימה כמו חרבות ברזל, המשימה לאסוף מידע מדויק הפכה לאתגר קולוסאלי. על פי הדוח, חיילי ומפקדי ענף הרפואה המבצעית (בסדיר ובמילואים) עבדו באינטנסיביות מסביב לשעון לטיוב הנתונים במהלך המלחמה עצמה, במטרה לייצר תמונת מצב קלינית אמינה ככל האפשר מתוך הכאוס המבצעי.
החיבור בין נתוני השטח לבתי החולים (הקבוצה הישראלית לטראומה)
נתונים מהשטח הם קריטיים, אך הם מספרים רק חצי מהסיפור. כדי לדעת האם טיפול שניתן תחת אש אכן תרם להישרדותו ארוכת הטווח של הפצוע, נדרש מעקב רציף. הדוח מציג בגאווה את שיתוף הפעולה ההדוק בין רשם הטראומה הצה"לי לבין בתי החולים במדינת ישראל. הנתונים הוצלבו בשיטתיות ונותחו בצורה מדעית ומעמיקה על ידי חוקרים בכירים ממכון גרטנר והקבוצה הישראלית לטראומה. חיבור זה מאפשר למערכת לבדוק האם מתן מוצרי דם בשטח באמת הפחית את ציון ה-ISS של הפצוע בימים שאחרי, או האם ניקור חזה מנע החמרה. התשובות לשאלות אלו מעצבות את פרוטוקול הטיפול של מחר.
ידע שהוא נכס לאומי ובינלאומי
קצין הרפואה הראשי מתווה תפיסה מרכזית: הידע שנצבר בזמן המלחמה אינו רכושו הבלעדי של צה"ל. התובנות שמופקות מהנתונים מועברות לגופי חירום והצלה אזרחיים ולצבאות ברית ברחבי העולם. חיל הרפואה מפרסם את הממצאים במסגרות מדעיות במטרה לקדם את רפואת הטראומה הגלובלית ולהעלות את סיכויי ההישרדות של פצועים בכל מקום.