מהספר

פרק 2 בספר האחוד (30.12.2025) מציג נתונים מפורטים על פצועים וחללים בתמרון הקרקעי בזירות הלחימה. מטרת הפרק היא לעקוב אחר הדינמיקה במספר הפצועים והחללים בין שלבי המלחמה השונים, כדי לשקף נאמנה את העומסים שהוטלו על צוותי הרפואה בשטח. הנתונים מתייחסים לאנשי צבא בלבנון ובעזה בלבד.

פצועים וחללים בתמרון הקרקעי: מה מראה הספר האחוד
איור: פצועים וחללים בתמרון הקרקעי: מה מראה הספר האחוד

אוכלוסיית הנתונים. התמרון הקרקעי החל בצפון רצועת עזה ב-27.10.2023. לפי הפרק, מאפייני הפציעות, ההתערבויות בשטח ושיטות הפינוי שונים באופן מהותי בתמרון לעומת משימות ביטחון שוטף. מסיבה זו, הנתונים מתייחסים לתקופה שבין 27.10.2023 ל-27.10.2025 ולנפגעים בגזרות התמרון בלבד, ללא אזור יהודה ושומרון או העורף האזרחי, אלא אם צוין אחרת. מדובר באנשי צבא שנפגעו באירוע שהוגדר אירוע לחימה בזירת לבנון או בעזה.

עומס לאורך זמן. בשלושת החודשים הראשונים של התמרון מתאר הפרק עומס משמעותי של פצועים וחללים. תחילת הלחימה התאפיינה בחיכוך מבצעי רב ובסדרי כוחות גדולים. מחברי הפרק מציינים שחיכוך מבצעי ראשוני מביא עמו תהליך למידה המשתקף בשיעור נפגעים גבוה. בהמשך ניכרת התאמה ישירה בין שלבי המבצעים, עצימות הלחימה ומועדי ההפוגות לבין מספרי הנפגעים:

  • ירידה במספר הנפגעים עם היציאה מח'אן יונס במרץ 2024.
  • עלייה עם תחילת התמרון ברפיח במאי 2024.
  • ירידה הדרגתית עם הפסקת האש בלבנון בסוף 2024 וכניסת ההפוגה השנייה בעזה בסוף ינואר 2025.
  • עלייה במהלך 2025 עם תחילת מרכבות גדעון א' במאי 2025 ומרכבות גדעון ב' באוגוסט 2025.
  • מגמת ירידה ברורה עם כניסת הפסקת האש באוקטובר 2025.

הפרק מסייג כי חלוקה לרבעונים אינה מאפשרת להבחין, למשל, בהבדל שבין הפסקת האש הראשונה בסוף נובמבר 2023 לבין שלב התמרון שקדם לה, או בחזרה לתמרון אחריה ובתחילת הפעולה בח'אן יונס (תרשים 2.2).

התפלגות הנפגעים. ההתפלגות בין חללים, פצועים שאינם דחופים ופצועים דחופים נשמרה בקירוב טוב לאורך התמרון, לצד ירידה הדרגתית בשיעור החללים במהלך 2025 (תרשים 2.3). בזירה הצפונית משווה הפרק בין קרב ההגנה (27.10.2023 עד 30.09.2024) לבין מבצע ״חיצי הצפון״ (01.10.2024 עד 26.11.2024). כצפוי, ב״חיצי הצפון״ נרשם מספר גבוה יותר של פצועים וחללים, אך ההתפלגות בין שלוש הקבוצות נותרה דומה, עם עלייה קלה ביחס שבין דחופים ללא דחופים במהלך התמרון (תרשים 2.4).

שני המדדים המרכזיים. הפרק מגדיר את Case Fatality Rate (CFR) כמדד מקובל בתחום של רפואה מבצעית, המייצג את קטלניות שדה הקרב. המדד מחושב בחלוקת מספר החללים בסך הפצועים הכולל, ומושפע ישירות מהצלחת הטיפול בפצועים בני-הצלה. מדד חומרת הפציעה, Injury Severity Score (ISS), נקבע על פי אבחנות בבית החולים: מדרגים את חומרת הפגיעה בכל אזור בגוף, מעלים בריבוע את ציוני שלושת האזורים הפגועים ביותר ומסכמים. דרגות המדד מוגדרות כך: קל (1 עד 8), בינוני (9 עד 14), קשה (16 עד 24) וקריטי (25 ומעלה).

השוואה בין שלושה עימותים. תרשים 2.5 בפרק משווה בין מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן והמלחמה הנוכחית, ומצביע על ירידה עקבית ב-CFR לאורך השנים:

  • CFR: 14.3% במלחמת לבנון השנייה, 9.2% במבצע צוק איתן ו-7.2% במלחמה הנוכחית.
  • שיעור הפצועים עם פציעות קשות ואנושות (ISS מעל 15): 10.5% במלחמת לבנון השנייה, 15.3% במבצע צוק איתן ו-22.3% במלחמה הנוכחית.

לפי הפרק, שילוב הממצאים מעיד על שיפור ניכר ביכולת ההישרדות של נפגעים, ובייחוד של פצועים קשים ביותר אשר בעימותים קודמים היו בסיכון תמותה גבוה. הפרק מדגיש כי הירידה ב-CFR אינה נובעת מפגיעות קלות יותר בלחימה, אלא מבטאת הישג מערכתי מתמשך בהצלת חייהם של פצועים קשים ואנושים לאורך שרשרת הטיפול כולה.

הסתייגות מהפרק. בהסתכלות רבעונית על ה-CFR לאורך המלחמה (תרשים 2.3) ניכרת השונות המובנית של המדד, התלוי בחומרת הפציעות, איכות המענה הרפואי ומהירות הפינוי המשתנים בין שלבי הלחימה.

מה זה אומר לנו

הסעיף הזה הוא פרשנות שלנו ואינו מצוטט מתוך הספר.

משמעות נתוני פצועים וחללים בתמרון לתכנון הכשרות

הנקודה המרכזית העולה מהנתונים היא שאין להסתמך על CFR בלבד להערכת איכות הטיפול. הפרק עצמו מנתח אותו בצמוד לחומרת הפציעות. ירידה בשיעור התמותה מקבלת משמעות קלינית ומבצעית אמיתית רק כאשר בוחנים אותה מול נתוני ה-ISS באותה אוכלוסייה. מומלץ אפוא להתייחס למדד כבבואה של מערך הטיפול והפינוי השלם, ולא של חוליה בודדת בשרשרת.

ההסתייגות שמציג הספר לגבי תנודתיות המדד בין רבעונים חיונית גם למתכנני אימונים. השוואה קצרת טווח בין תקופות עלולה להטעות אם אינה מביאה בחשבון את עצימות החיכוך המבצעי ואת תנאי השטח של הפינוי.

בהיבט של הכשרה וסימולציה, התנודות החדות בעומס הנפגעים ממחישות כי צוותי הרפואה נדרשים למעבר מהיר משגרה לעומס קיצון. תרחישי אימון צריכים להכין את הצוותים לתרחישי דחק מרובי נפגעים ולתרגול ניהול רפואי באירועים רבי-נפגעים, לצד טיפול בפצוע בודד. הספר אינו בודד גורם יחיד שהביא לשיפור בהישרדות, ולכן אין לייחס את הירידה בתמותה לטכניקה ספציפית או לכלי הכשרה מסוים.

מבוסס על: הספר האחוד (30.12.2025), פרק 2: תמרון קרקעי רב-זירתי - פצועים וחללים, עמודים 16, 17, 18, 19.